פסק-דין בתיק ת"א 13773-06

רקע

1.      בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 58,000 ש"ח, אשר נסבה על עסקת מכר במסגרתה רכש התובע מהנתבעת, חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, ביבוא ושיווק אריחי ריצוף, 100 מ"ר מרצפות מסוג פורצלן מרפיל סביה הוני 40/40 (להלן: "המרצפות" ו/או "הריצוף" ו/או "האריחים"), כשלטענת התובע, לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפיו.

2.      על פי עובדות כתב התביעה, במהלך חודש אוגוסט 2002 רכש התובע מאת הנתבעת באמצעות הקבלן ניר ארביב (להלן: "הקבלן") את המרצפות, כאשר במעמד הרכישה שולמה מלוא התמורה עבורן. התובע ביכר לרכוש את סוג המרצפות עסקינן, מאחר ולשיטתו הובטח לו על ידי נציג הנתבעת, כי הריצוף דוחה כתמים ובעל הספיגות הנמוכה יותר מכל סוגי הריצוף הקיימים בשוק. עוד נאמר לו, כי לריצוף פורצלן מט, אותו רכש התובע סופו של יום, סגולות ומעלות טובות יותר מאלו של ריצוף הפורצלן המבריק, שכן ריצוף המט, לא רק שאינו מוכתם, אלא הוא בעל תכונות המונעות ספיחת לכלוך בכלל, והדורש תחזוקה שוטפת מינימאלית של ניקיון הריצוף באמצעות מים בלבד.

         לאחר שהותקן הריצוף בביתו, הבחין התובע כי הריצוף מכוסה בכתמים שומנים, כתמים כהים, כתמי טביעות רגליים וסימנים נוספים ואחרים. לפיכך פנה לנציג הנתבעת, הלין על הליקוי, וזו שלחה נציג מטעמה לביתו. בעקבות המלצות הנציג, רכש התובע בלית ברירה חומר ניקוי מאת הנתבעת, הזמין לביתו חברה לביצוע קרצוף ופוליש, אך כל זאת ללא הועיל. בעקבות פנייה נוספת לנציג הנתבעת, נתבקש התובע לבצע קרצוף של הריצוף באמצעות חומר אחר המסופק על ידי הנתבעת. התובע עשה גם הפעם כדברי נציג הנתבעת, תוך שקיים את הוראותיו אחת לאחת, באמצעות מומחה לביצוע קירצוף ופוליש עם הנתבעת, שעבד תחת הנחייתו הצמודה והוראותיו המדוייקות של מנהל המח' הטכנית אצל הנתבעת, דא עקא שגם חרף זאת, לא הוסר הליקוי הנטען.

3.      התובע משית את תביעתו על חוק המכר, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק המכר") ועל חוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), וטוען כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה בכך שסיפקה לו מוצר פגום, הלוקה באי התאמה, תוך הטעייתו ביחס לטיב המוצר ותכונותיו. לאור כל האמור, הוא עותר כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת לספק לתובע ריצוף תקין בלא פגמים, לשאת בעלויות החלפתו, בעלויות דיור חלופי לתובע ובני משפחתו בעת ביצוע עבודות הריצוף, הוצאות התובע במסגרת תחזוק הקרצוף, ופיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות עוגמת הנפש.

4.      טענת הנתבעת בעיקרה הינה, כי לא נפל כל פגם בריצוף אשר סופק לתובע, וכי ספיחת הלכלוך הינה תוצר של תחזוקה לא נאותה של המרצפות על ידי התובע, אשר נדרש לעשות שימוש בחומרי ניקוי המותאמים לסוג הריצוף שרכש.

         ראיות הצדדים

5.      התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, נחקר אודותיו בחקירה נגדית, ולתצהירו צורפו המסמכים הבאים:

         תעודת משלוח הממוענת לידי הקבלן, קבלות בגין רכישת חומרי ניקוי מאת הנתבעת, פניות התובע לנתבעת במסגרתן הלין על הכתמים במרצפות באמצעותו או באמצעות ב"כ, מכתב תגובה לטרוניות התובע מאת אילן שריקי (להלן: "שריקי"), מבקר איכות תחום קרמיקה אצל הנתבעת ונציג שירות לקוחות שלה, וחוות דעת מומחה מטעמו, מר יגאל ברגמן, מהנדס, מיום 15.10.07.

6.      מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדותו הראשית של שריקי, אליו צורפו המסמכים הבאים:

         העתק ההזמנה ונספחיה, הכוללים בחובם הנחיות לטיפול במרצפות, אשר מסווגות בהם כחומר בלתי מזוגג בעל ספיחות מסוימת וכן חוות-דעת מומחה מטעמה, מר יצחק חייט, מהנדס ושמאי מקרקעין מיום 27.12.07.

         דיון

7.      לפתחי הונחו 3 חוות דעת מומחים הנדסיים, במסגרתן נדרשו המומחים ליתן חוות דעתם ביחס לשאלת קיומם של פגמים, ליקויים ואי-התאמות במרצפות, בהתאם לנטען בכתב התביעה.

         המומחה מטעם התובע, מר יגאל ברמן, קבע בחוות דעתו, כי אריחי הריצוף הינם פגומים וסופחים לכלוך וכתמים, שמקור היווצרותם הנו פגם בייצור. על מנת לפתור את הבעיה לצמיתות, אין מנוס, לשיטתו, מביצוע החלפת הריצוף. עלות הכספית הכרוכה בביצוע העבודות, לרבות תשלום עבור דיור חלופי למשך 10 ימים,  הוערכה על ידו בשווי של 8,250$ ללא מע"מ.

         המומחה מטעם הנתבעת, מר יצחק חייט (להלן: "המומחה"), קבע בחוות דעתו, כי האריחים נטולי דופי, בוודאי לא דופי הנראה לעין, ולהערכתו, מקור טענת התובע הינה תוצר של ניקוי המרצפות בחומרי ניקוי על בסיס וואקס, אשר מותירים שכבה שומנית או שעוותית דקה על פניהם. חומר זה אינו מתאים לניקוי ריצוף מסוג זה.

         המומחה מטעם בית המשפט, מר אייל שנהב, שמונה בהסכמת הצדדים על פי החלטתי מיום 7.2.08, ציין בחוות דעתו את הדברים לקמן:

א.         באריחים נראים כתמים קלושים במספר מוקדים, אולם על מנת לראותם יש להידרש למבט בוחן שאינו אקראי.

ב.         באריחים הנדונים נמצאה רמת ספיגה נמוכה ביותר על פני האריח, ואין בריצוף בעיה כלשהי של ספיגת כתמים אל תוככי האריח.

         ג. הריצוף שסיפקה הנתבעת עומד בדרישות התקן.